הבעייתית ומלבני האגוזים

זה לא שהתכוונתי להיות, אבל אני בעייתית. באוכל כלומר. כן, אני יודעת שכולם יודעים את זה כבר מאז שהיתי קטנה.  אבל בסוף הפוסט הזה יצא לכם מזה משהו אז מה אכפת לכם? אז בעייתית. למשל, כשכל הילדים בבית הילדים היו אוכלים סלט רגיל לארוחת הבוקר, מהקערה הגדולה הכתומה, לי עשו סלט מיוחד, רק עגבניות וזיתים ועוד … להמשיך לקרוא

מי? מונה!

אז כן, גם אנחנו הצטרפנו בשכונה. לא יכול להיות שאנשים יחגגו ואנחנו לא. מימונה? מה, חג נוסף? יאללה, שיהיה.  באבוהה שיהיה. מה, זה כבר מסורת! (שנתיים ברצף זה נחשב, לא?) וכל המרבה הרי זה מסובך משובח, וכמה שיותר אנשים ליד השולחן יותר טוב! כי מה יש לנו עוד בחיים האלה חוץ מקצת לשמוח? (טוב, זה יצא … להמשיך לקרוא

נשיקות לחג

כמה עובדות חשובות: 1. בקיבוץ של פעם, כשהיית פוגש מישהו, היית אומר לו שלום ומה נשמע וכאלה. מקסימום שואל אותו אם הוא בא ל"גיוס" באגסים או בכותנה. לנשק מישהו על הלחי כשנפגשים? רוצה שיעלו את זה באסיפה?? 2. מי שלימד אותי לתת נשיקה על הלחי כשנפגשים (וגם לקבל, אין מה לעשות, זה חלק מהעניין) היו הדודים … להמשיך לקרוא

שיבולת ירוקת העין

צמחה בקמה בשדה עבות שיבולת ירוקת העין כמוה היו ריבוא רבבות שיבולים ירוקות עיניים (לאה גולדברג) רוחלה תמיד היתה שרה. בעיקר כשהיא הייתה מטגנת לנו חביתות לארוחת הבוקר, או חותכת סלט. רוחלה ידעה שאני לא אוהבת מלפפונים והיתה עושה לי סלט מיוחד. גם אז היא היתה שרה. רוחלה שרה הכי יפה בקיבוץ, היה לה קול … להמשיך לקרוא

אישה מצחיקה

פעם בכמה זמן פוגשים אישה מצחיקה. לפעמים היא מצחיקה רק את האנשים הקרובים לה, לפעמים את בן הזוג שלה. לפעמים היא מצחיקה קהל, כי כבר כולם סביבה אמרו לה "נו, את חייבת לעשות מזה סטנדאפ". ביום שני האחרון (ערב צוות, חנוכה וכאלה) נתקלתי באישה מצחיקה. תמי סירקיס, שמתחילה בלספר בדיחה על כך שהיא הבת של, … להמשיך לקרוא

ברך עלינו

ונפתח בסיפור על ברכת השנים ועל איך סבתא שלי הצילה את הקריירה של ירדנה ארזי. ראש השנה, כשאר החגים, נחוג בקיבוץ ברוב עם. בית הספר אז עוד היה רק של הקיבוץ שלנו וכילדים היינו שותפים מלאים בכל צדדי החג – מהצד החקלאי הינו יודעים בדיוק מתי מתחילים לקטוף את הכותנה ומתפללים יחד עם כולם שהגשם … להמשיך לקרוא

קריאה לסדר

משפחות משפחות נכנסות לחדר האוכל המקושט, המסודר למופת לבושים בלבן, מברכים לשלום, בודקים ליתר בטחון איפה ממוקם ה"בופה" הסדר נפתח בתרועת חצוצרה, עצובה, מזכירה נשכחות ילדי הגנים מחזיקים שיבולים ויושבים על כתפיים נוחות "עומר עומר תבואה" ו"שיבולת בשדה כורעה ברוח" הסדר רק התחיל ולי כבר בא לנוח כל השבט ב"היכון" כשהילדים עולים לבמה ושואלים "מה … להמשיך לקרוא