דפי ההסטוריה

יש עוגות שזוכרים אותן ושהתגובה עליהן ראויה להכתב בדפי ההסטוריה. יש עוגות שאחרי דקה נשארות רק כזכרון עמום בהסטוריה… כאלה הם דפי השמרים, שאפשר לתלוש אחד אחד מהתבנית, ושכל ההסטוריה הופכת ללא חשובה, אלא רק הרגע שבו דף שכזה פוגש את הלשון ואת בלוטות הטעם. "מהההההההההההה בדיוק התכוונתי לעשות כאלהההההההההההההה" היתה התגובה הרשמית שקיבלתי מחמישה … להמשיך לקרוא

הרפתקה בדרך לירושלים

יום רביעי בערב, הכלבו של הקיבוץ, פוגש אותי ע'. הוא: "תגידי, את באה מחר לטיול?" (טיול של ילדי כתת הבר מצוה, הכיתה של בתי וגם שלו. כל ילד מביא איתו הורה או שניים, מה שהוא מוצא בבית, ומטיילים בירושלים בערב, כדי להתגבש קצת..). אני: "אתה רוצה שאני אבוא"? הוא: "תלוי. אם את מביאה את הבראוניז שלך … להמשיך לקרוא

להריח פרחים

"אני יושב על חבילת שחת לראשי זר ושושנים שלוש ודוקר לי בתחת ודוקר לי בראש"                         (יורם טהרלב)  חג שבועות בקיבוץ הוא חג שבו קצת פחות נוח לשבת. או שיושבים על פיקה על הדשא וצופים בתהלוכת הביכורים, או על חבילות קש, אם הטקס מתקיים … להמשיך לקרוא

הטוסטים של שבת בבוקר

פעם פעם, היה בוקר שבת. זה קורה כל שבוע, אני יודעת, אבל בוקר שבת של פעם היה מיוחד. אחרי מספר שנים בלינה משותפת, כשהקיבוץ הבין שהרעיון של לינה משפחתית יכול לשפר את מצב הרוח של העם, חזרנו לישון בבתי ההורים. האמת היא שההורים שלנו עוד הרבה לפני כן התעלמו מהוראות המערכת, האח הגדול והמזכיר הקטן … להמשיך לקרוא

דור ההמשך

המשך למשלוח המנות כמובן 🙂 מהבצק שהכנתי יום קודם (בצק הביסקויט הנהדר שעליו כתבתי ברשומה הקודמת) הכנתי גלילות תמרים ושערות חלבה וגם… גלילות ריבת חלב, פיסטוקים שקדים קצוצים. הנה, זה נראה כך… תערובת פיסטוקים ושקדים קצוצים: ריבת חלב שחוממה 30 שניות במיקרו כדי לרכך אותה שתהיה נוחה למריחה: עלה מרוח בריבת חלב: זורים תערובת פיסטוק-שקד … להמשיך לקרוא

משלוח בנות

היה היה סל. סל פלסטיק מרושת ורבוע, עם ידיות ממתכת. ירוק. כשהירוק נשבר, היה כתום. או אולי זה היה להפך? בסל היו מביאים אוכל מחדר האוכל כשלא בא לאפאחד לאכול שם (הסל היה רבוע, וקופסאות הפלסטיק בהם היה נאגר האוכל היו רבועות אף הן, וזה הסתדר מצוין ועד היום זו השכלתי הכללית והעיקרית בהנדסת המישור. או … להמשיך לקרוא

ספלוליתות וגלילותמר

לא, אלה לא קללות מהעונה החדשה של חסמבה. אלה ספלוליות תותים (העם קורא להן מאפינס, אבל אנחנו פה באולימפוס העברי, יודעים את האמת) וגלילות תמרים ואגוזים שנעשו השכם בבוקר שבת (8:00, ילדי היקרים, זה מאד השכם בבוקר שבת, לתשומת לבכם). הבחירה בשתי אלה נעשתה מתוך שיקולים הומניים טהורים, כראוי לשוכני האולימפוס: האחת: שתי סלסלות תותים שוכנות … להמשיך לקרוא