עקידה אשכנזית

תמיד רציתי להיות עיראקית או טוניסאית. איזה אוכל יש להם! היתי מוכנה גם להיות יוצאת מרוקו. תימן אם חייבים. אבל לא יצא לי. זה לא אומר שאני לא יכולה לעשות מעקודה – הפשטידה הזאת שנראית כמו "אה, לקחתי את כל מה שהיה לי במקרר והכנסתי לקערה", נכון? הזאתי שהטוניסאים אומרים שהיא שלהם, המרוקאים בטוחים שהיא רכושם … להמשיך לקרוא

הקערה הכחולה של סבתא שלי

בכל יום שלישי, מייד כשבאים מהגן לחדר של ההורים, הייתי מחכה בקצה המדרכה שליד הבית שלנו. זה היום שבו סבא וסבתא באים, וביקשתי בגן שיעשו לי את הקוקיות הכי יפות, וגם שישימו לי קשת. היתי מחכה בקצה המדרכה לראות מתי הם כבר באים מהמקום הזה שהם גרים בו, טבעון, שלא הבנתי למה אין גשר כזה … להמשיך לקרוא

רק שימי / הדביקי נר על החלון

איזה כיף החופשחנוכה הזה. אפשר לנשום. ולנשום זה אומר שאפשר לפגוש חברים ולשבת באמצע הבוקר על כוס קפה כאילו אין מחר. כי יש מחר, אבל גם הוא חופשי… חבל שהחופש נגמר כל כך מהר. נפגשנו שוב כל האלות למפגש אולימפי במיוחד, הפעם בביתה המחודש והיפה (והמסודר! אלוהים שיעזור, איך אפשר בית כזה מסודר עם שלושה … להמשיך לקרוא

געגועים לשבלולים

בוקר. ריח של גשם ממלא את האוויר. עוברים ליד הדשא מתחת לבית והילד שואל "אמא, מה זה, ירד גשם??" ושנייה אחר כך מתעשת ואומר כיודע: "אה, מה פתאום גשם, אין שבלולים!" אצלנו כשיש גשם, מייד מגיעים חלזונות השדה (המכונים בפיו "חיליקים" או פשוט שבלולים), ואם אין שבלולים, זאת אומרת שלא ירד גשם (וגם המדרכה שליד הדשא … להמשיך לקרוא

אלף בוקר

כל אחד בקיבוץ מכיר את ארגזי ה"אלף בוקר". כשיוצאים לטיולים (כן כן, עדיין), כותבים על ארגזי הקרטון/ארגזי תנובה בטוש עבה לאיזו ארוחה מיועדים הדברים שבארגז. כך יוצא שהמדריך של הטיול / המטפלת היו צועקים לנו "תורידו מהאוטובוס רק את הארגז של האלף בוקר!" מובן שעניין זה דרש מיומנות קיבוצית מכובדת: להבין מה זה האלף. אם במקרה אתה ילד … להמשיך לקרוא

פתיחת העונה

פותחים את התיק ומוצאים: בגדי ים דהויים מלפני שנה,מגבות מקופלות (מלפני שנה), קרם הגנה (איכס, מלפני שנה, ישר לפח), אפילו חבילת בייגלה פתוחה מלפני שנה (אל תקראו ליצחק קדמן, זה לא היה בכוונה). מסדרים את התיק שיתאים לשנה החדשה בבריכה המוכרת – מגבות עם ריח של כביסה (ותודה לאלוהים שגרם למכונה הישנה שלנו לעלות באש ולנו … להמשיך לקרוא

אמא, מה יש לארוחת ערב?

היכולת שלי לגוון ולאלתר עומדת למבחן כל פעם מחדש, ואל לי לשכוח שכל אחד מהם אוהב משהו אחר, אז לענות לטעם של שניהם זה בהחלט נחשב הצלחה. את הספלוליות הלא-מתוקות/לחמניות האלה עושים ב 5 דקות, אופים בעוד 20 דקות ויש משהו ממש טעים. אם נשאר אפשר לקחת לבית הספר יום למחרת, זה נשאר רך וריחני. … להמשיך לקרוא