בר מצווה קיבוצית

בר מצוה קיבוצית – לא מה שחשבתם. אבל אם בעצמכם נולדתם כאן, או בכל קיבוץ אחר במאה שעברה, זה בדיוק מה שחשבתם, ובדיוק מה שחגגו לכם בסיום כתה ז', יחד עם כל הכיתה. חגיגת הבר מצוה לכתה ז' אצלנו היא בדיוק אותה חגיגה כמו לפני שנים, וזה עשה לי שמח.

בר מצוה קיבוצית – אורחים סביב לשולחנות, מופע של הילדים, קפה ועוגה על הדשא וריקודים, למי שעוד יש לו כוח.

עם הטקס שבו נציג ההורים קורא ברכה ומשתדל שהיא לא תהיה יותר ארוכה מהברכה של מזכיר הקיבוץ, שמשתדל שברכתו לא תהיה ארוכה יותר מהמופע עצמו, אבל זה לא תמיד מצליח (פעם היתה גם ברכת חטיבת בני הקיבוצים וברכת הכיתה שלפני וברכת הכיתה שאחרי והקהל היה מברך "שהחיינו" בסיום הברכות).

עם המופע שבו הילדים מציגים, רוקדים ושרים על אותה במת העץ של האולם, שפעם היה הכי גדול ומפואר בצפון, ובהפסקות בין החזרות הם יורדים לחדרי ההלבשה שפעם שלמה ארצי חימם בהם את גרונו ולהקת כוורת התאחדו בדעתם לא להתאחד יותר.

עם ילדה שלא מזמן היתה ביישנית ולא העזה לעמוד על במה ובטח לא לדבר לבד מול מיקרופון ובמופע הזה לא רק שדיברה, גם שרה ורקדה ואפילו, מדי פעם, חייכה. (היא לא יודעת שפעם לא היה  דבר כזה להתבייש על הבמה, לאף אחד לא היתה פריביליגיה להתבייש כשיונה טפר היתה הבמאית אבל הבלגן שעשינו לה בחזרות דומה לבלגן שעושים הילדים שלנו).

עם אלפי האורחים שמחפשים את המשפחה שהזמינה אותם, וכשיש 20 משפחות כאלה על מדשאה עצומה סביר להניח שקל יותר לנווט אם אתה יוצא סיירת כלשהי. עם שלט עליו כתוב שם המשפחה, ליד כל איזור משפחתי, שבכל זאת לא עוזר להתמצא (גם פעם היו שלטים, רק הפונט השתנה).

עם המון נשיקות וחיבוקים ושמחה לראות חברים ומשפחה שלא ראינו מזמן (או שראינו יום לפני כן בעבודה) ועם חברי הקיבוץ שמקבלים בממוצע 18 הזמנות ולא יודעים לאיזה משפחה ללכת קודם, והדילמה הידועה של "אצל איזו משפחה נשב לאכול" יכולה לחולל מהפכים ולשנות את משק כנפי ההסטוריה הקיבוצית במחי כיסא (פעם, אמא שלי היתה לוקחת סל פלסטיק רבוע, שמה בו את כל המתנות לכל מי שהזמין אותנו ומסתובבת על המדשאה כמו סנטה קלאוס. גם היום אפשר לראות מחזות כאלה, רק עם שקיות של סטימצקי).

עם מוזיקה עברית שמושמעת ברמקולים הגדולים מעל כל איזור החגיגה (פעם אלה היו שירים של שלמה ארצי. בעצם גם היום).

עם הררי אוכל, נהרות של מיץ תפוזים וקייטרינג אחד שמתזז בין כולם. אם הייתם באירוע כלשהו אי פעם, שיש בו משפחה אחת שנותנת פקודות (מקסימום שתיים אם זו חתונה), תארו לכם מה זה אירוע עם 20 נותני פקודות.. כל הכבוד לעודד שהתמודד. (ופעם, את האוכל היו מבשלים במטבח של הקיבוץ… הורי בני המצוה וחברים רבים נוספים היו עומלים, מבשלים ואופים ומגיעים באפיסת כוחות ליום האירוע.. כי פעם, כשלא היה קייטרינג, כשקיבלת הזמנה לבר מצוה בקיבוץ היית יודע לבוא עם בגדי עבודה כי אתה תורן מזנון / חלוקת אוכל / סידור לפני / סידור אחרי. בקיצור, זה כמו גיוס במטע, רק שבסוף יש אוכל ולא קרטיבים).
אנחנו, ההורים, לא עבדנו קשה כמו שהורינו עבדו בשביל האירוע שלנו (כי יש מי שעבד מאד קשה בשבילנו – תודה בועז!). אבל קייטרינג או לא, משפחה גדולה או קטנה, שום דבר לא השתנה מפעם, כי מזנון עוגות וחטיפים כל משפחה מקימה לעצמה. זה דורש קצת ארגון, גיוס קטן של משפחה וחברים אבל בסוף הועמד מזנון לתפארת ובו קצת משקאות חריפים (בשביל מה גידלתי אח ברמן?), חטיפים טעימים (עזבו במבה ואפרופו, שום דבר לא מנצח את הבייגלה של אמא שלי ואת עלי הגפן של חנהלה), עוגות (וואו, כמה עוגות – של אמא שלי האלופה, של חברות טובות ומקסימות וגם כמה שלי), גיסה אחת שמצלמת הכל בכשרון רב וגיסה אחת שמנצחת על הכל ביד רמה ובזרוע נטויה (אם אין לכם אחת כזאת, כדאי שתארגנו, לי יש שתיים!).

ועם תחושת דה ז'ה וו נעימה שמחזירה כמה עשרות שנים אחורה לחגיגה שלי, עם האורחים והטקס והמופע וההתרגשות… ועם גאווה גדולה על המקום בו אנחנו חיים, שעוד חוגג בר מצוה קהילתית שכזו, כמו פעם!

אז מה עם העוגות? חוץ מהעוגיות שכבר מוכרות, הכנתי חיתוכיות שוות ביותר!

הנה:

חיתוכיות חלבה ושוקולד צ'יפס (המקור של דנית סולומון)

  • 100 גר' חמאה רכה
  • 1/2 כוס סוכר
  • כפית תמצית וניל
  • 1 ביצה
  • 2 כוסות קמח
  • שקית אבקת אפיה
  • קורט מלח (אני משתמשת בחמאה מלוחה אז אין צורך)
  • 100 גר' חלבה מגוררת גס (על פומפיה)
  • 3/4 כוס שוקולד צ'יפס.
  1. מערבלים במיקסר חמאה, סוכר ווניל דקה או שתיים. מוסיפים את הביצה ומערבלים עוד קצת.
  2. מוסיפים קמח, אבקת אפיה ומלח ומערבלים רק עד שהבצק אחיד.
  3. מוסיפים חלבה מגוררת ושוקולד צ'יפס, מערבבים קצת (כדאי בכף עץ ולא במיקסר) ו..זהו.
  4. משטחים את הבצק בתבנית 27X30 משומנת וחותכים לריבועים (עוזר בחיתוך אחר כך).
  5. אופים ב 170 מעלות כ 25 דקות.
  6. מוציאים מהתנור ומצננים 10 דקות, בינתיים מנמיכים את חום התנור ל 140 מעלות.
  7. חותכים את העוגה לפי החיתוך המוקדם ואופים עוד 20 דקות, עד שהחיתוכיות יבשות ופריכות.

תמונות נוספות בדף הפייסבוק

חיתוכיות שיבולת שועל ושומשום (המקור של בני סיידא).

  • 2 כוסות שיבולת שועל (קאווקר, לא אינסטנט)
  • 1 כוס קמח
  • 1 כוס סוכר חום בהיר (דמררה)
  • 150 גר' שומשום
  •  1/2 כוס שמן + 100 גר רסק תפוחים (במקור – 1 כוס שמן).
  • 1/2 כפית אבקת אפיה
  • 1 כף גדושה דבש
  • 1 ביצה
  • אני הוספתי גם 10 טיפות שמן אתרי טהור של תפוז. נפלא.
  1. מערבבים הכל בקערה.. פשוט כך.
  2. משטחים בתבנית 18X 30 משומנת. אופים 20 דקות ב 180 מעלות.
  3. מוציאים, מצננים מעט, חותכים לריבועים.

מחזירים לתנור ואופים עוד 10 דקות עד שהרבועים זהובים ויפים.

עוד תמונות? בדף הפייסבוק

לבבות בראוניז

טוב, זה כבר באמת ממש פשוט.

אופים בראוניז מאיזה מתכון שרוצים. למשל זה.

לוקחים חותכן עוגיות בצורת לב (אבל אפשר גם בכל צורה אחת שבא לכם) וקורצים לבבות לבביים….

על חלק אפשר לפזר אבקת סוכר ולערוך שורות שחור ולבן.

ניפגש בשמחות הא??

Advertisements

מחשבה אחת על “בר מצווה קיבוצית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s