רק שימי / הדביקי נר על החלון

איזה כיף החופשחנוכה הזה. אפשר לנשום. ולנשום זה אומר שאפשר לפגוש חברים ולשבת באמצע הבוקר על כוס קפה כאילו אין מחר. כי יש מחר, אבל גם הוא חופשי… חבל שהחופש נגמר כל כך מהר.

נפגשנו שוב כל האלות למפגש אולימפי במיוחד, הפעם בביתה המחודש והיפה (והמסודר! אלוהים שיעזור, איך אפשר בית כזה מסודר עם שלושה ילדים קטנים??) של אלת המערכת.

השולחן נערך עם סלטים, גבינות ומאפה וכמובן קינוח מתוק או שניים.

כמובן שהיה הרבה יותר מעניין מסביב לשולחן  -סופרו סיפורים, נלחשו לחשים ונצחקו הרבה צחוקים. באותה שעה ריחפו מלאכי עליון מעל השולחן וגרמו לי להבטיח סיפור לחנוכה – על איך חנוכה הפך לחג השיער הקצר שלי…

אז הנה לכן, ולכם ולחג הזה ובעיקר לשיער שלי שעד היום מפחד ממספריים, כי הבטחה זו הבטחה, גם כשגדולה הפדיחה:

כידוע, חנוכה אינו רק חג של נרות, אלא גם חג של קישוטים – סמלי החג קישטו מדי שנה את חלונות הגן – ויטראז'ים עשויים מבריסטול שחור וסביבונים-חנוכיות-נרות מנייר צבעוני המודבקים לחלונות בעזרת ווזלין. נו, אל תזדעקו, אני יודעת שיש קיבוצים בהם זה הודבק בסבון כלים, אבל אנחנו קיבוץ איכותי, שלא לומר יוקרתי – והינו חייבים להיות מעל כולם. ווזלין אם כך.

אנו הילדים הינו גוזרים בשעות הבוקר את הסמלים (בעזרתה האדיבה של נעמי הגננת ושלל המטפלות שהשגיחו שלא נגזור לעצמנו את הידיים), כשברקע מתנגן התקליט האלמותי של חנוכה – שירים עם מקהלת ילדים (להורים שלי עוד יש אותו, אני בטוחה). בצהריים כל הקישוטים היו מוכנים ואפשר היה להתחיל להדביק על החלונות. עם הווזלין כמובן.

נ' חברי לגן, ילד יצירתי ומעצב שיער מחונן לעתיד (או לפחות היה יכול להיות) חשב שלווזלין יכול להיות גם שימוש לשיער, בעיקר לשיער ארוך כמו שלי – ועשה ניסוי קל. הוא שפך את תכולת השפופרת אל כף ידו ומרח את שיערי הזהוב והארוך לכל אורכו. אני בינתיים הדבקתי ניירות על החלונות ולאחר שעה קלה סיימנו את העבודה, אני הלכתי לשטוף ידיים והוא הלך להרכיב מבנה בקוביות. המטפלות לא שמו לב, והאמת שגם לי זה לא ממש הפריע.

לאחר מנוחת הצהריים (ישנתי נהדר) וארוחת ארבע (אכלתי לחם עם ריבה אדומה), הגעתי הביתה. אני לא זוכרת אם אמא שלי החווירה, אבל זה מה שאני הייתי עושה במקומה. הווזלין השתלט על כל שיערי ועשה אותו גוש אחד בלתי אפשרי לסירוק… אמא ניסתה לחפוף את שיערי פעם אחת.. פעמיים… ועוד… ושמפו אחר… וכלום. הווזלין נשאר מרוח ושמח.

מספריים הוצאו מהמגירה, קליק וקלאק ו…שיערי נשר אל הרצפה.

זו היתה הפעם האחרונה שהסתפרתי קצר. אבא שלי צילם אותי, שהאירוע יזכר (לא מצאתי את התמונה, אבל אמשיך לחפש…) ולמחרת חזרתי אל הגן מקוצרת וממורקת…. שיערי מעולם לא נראה כלכך מבריק (מעניין למה..)

החג עבר, השיער התארך, והזכרון נשאר…. ומדי חנוכה, אני שומרת היטב על השיער שלי.

אז אלות יקרות ושאר העולם, עוד חוב אחד נשאר לי – המתכון למקלות הפרמזן. זה כבר הרבה יותר קל מלהסתפר.

מקלות בצק עלים וגבינת פרמזן

  • חבילה בצק עלים על בסיס חמאה (600 גר').
  • ביצה טרופה
  • 200 גר' פרמזן מגוררת
  • מלח, פלפל שחור
  1. מחלקים את הבצק לשני עלים. מרדדים עלה אחד לריבוע מכובד ודי דק.
  2. מורחים עליו ביצה. מפזרים 100 גר' פרמזן. ממליחים מעט ומפזרים קצת פלפל שחור טחון טרי.
  3. חותכים את העלה לפסים, מקפלים כמו בתמונות ומסובבים כמו בורג.
  4. אופים ב 200 מעלות עד שמזהיב (15 דקות, 20 דקות, תלוי בתנור..)

מורחים בביצה:

מפזרים פרמזן, מלח ופלפל:

חותכים את העלה לחצי ואז לרצועות:

מקפלים רצועה לחצי לרוחב:

ואז לאורך:

מבריגים כמו בורג ומניחים בתבנית:

אופים… וכך זה נראה כשזה יוצא מהתנור:

חג שמייח…

 

 

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s