מתקן העולם שלי

לפני עשר שנים ושלושה ימים, העולם התקלקל עוד יותר ממה שהיה כבר מקולקל, עם נפילתם של מגדלי התאומים והזעזוע העולמי בעקבותיהם.

הראש לא האמין, והבטן שלי התכווצה למראה התמונות ששודרו הלוך ושוב בטלוויזיה ונראו בעיתונים (אז עוד קראתי כאלה). שלושה ימים הבטן התכווצה, הדם זרם מהר מדי והלב לא עיכל.

ואז קרה דבר מופלא…

הילדון שהיה בתוך הבטן שלי החליט שהוא זה שיביא את הטוב לעולם הרע והמקולקל שלנו. הוא התעקש לצאת, אפילו שזה לא היה הזמן שלו עדיין, אפילו שביקשתי ממנו – תישאר עוד קצת, מה אכפת לך להיות עוד קצת במקום החמים והמוגן שלי, בִּמקום בעולם שבו האתמול הרבה יותר ודאי מהמחר ושקורים בו דברים כל כך קשים. חכה, אמרתי לו, יש לך עוד שישה שבועות של נופש בספא של אמא, אבל הוא כנראה ידע שיש לו משימה ומיהר לצאת החוצה.

ומהרגע שיצא, הוא ממוקד משימה – מביא הרבה טוב ואור, מעניק אהבה לכל חי, צומח ודומם ומחפש כל הזדמנות להסתכל אחרת, להרגיש לפני כולם, לרגש את סביבתו ולתקן עוד חלק בעולם שנדמה שחלקי הפאזל שלו כבר יותר מדי מעורבבים.

הילדון המתוק שלי נולד בדיוק לפני עשר שנים, שישה שבועות לפני הזמן ה"רשמי" אבל כנראה בדיוק בזמן שהעולם היה צריך אותו.

הבאתי לו היום לבית הספר הפתעה בצורת עוגת שוקולד, מצופה בצבעי קבוצת הכדורגל האהובה עליו (בארסה, אלא מי) והחיוך הקסום שעלה על פניו כשראה את תמונתו של מסי מתנוססת לצידי העוגה, היה שווה הכל.

אגב, הילד הזה, ביום הראשון של מונדיאל 2010 נכנס לחנות בגדים וביקש חולצה של נבחרת ספרד. הוא הסביר למוכר, שניסה לשכנע אותו לכיוון של הולנד או גרמניה  שאין מצב שספרד לא מנצחים ושהוא עוד יזכור את הילד שקנה חולצה של ספרד! (לא, לא התמנון הוא זה שניבא את נצחונה של ספרד במונדיאל, אלא הבן שלי!)

את העוגה הכנתי רק אחרי שהוא יצא מהבית (ווידאתי שעלה על ההסעה לבית הספר ולא הלך אחרי חתול תועה), זה היה צריך להיות משהו זריז וקל אבל בכחול אדום, צבעי בארסה, כמובן. עוגת שוקולד (מתכון ברשומה "כיכר השבת"), קרם שוקולד לבן  (המתכון לקרם כאן, גלגלו למילה "ציפוי") עם טיפת צבע מאכל (נו, לפעמים חייבים) ותמונה של מסי אחרי שהבקיע גול.

הרעיון התגבש תוך כדי האפייה, והשימוש בתבניות הקטנות היה סתם לשם הנוחות, שיהיה קל לחלק את זה לילדים מורעבים בכתה של הילדון אחרי שיעור ספורט. היה חשוב גם שהציפוי יהיה טעים (קרם שוקולד לבן זה יאמי מאמי!) ובלי הרבה בלגן, כי למי יש זמן…

התבניות המשומנות בספריי:

התבניות מלאות בעוגה אפויה:

העוגות הקטנות מתקררות על מגש:

מכינים קרם שוקולד לבן:

צובעים בכחול ואדום:

בשביל הצבע של בארסה, חייבים להקהות את האדום:

מסדרים בפסים כמו במדי הקבוצה:

מצרפים את הברכה ואת הגול של מסי (כדאי לצפות בלמינציה):

מזל טוב, מתקן העולם שלי!

Advertisements

8 מחשבות על “מתקן העולם שלי

  1. ואני הייתי עדה לטוב שהביאה האמא של הילד אליו.. ממש הרגישו את האהבה! ויודעת כמה טוב הילד עצמו מביא לעולם.
    עטר יקרה, את יודעת לרגש בכתיבה (ובכלל), לתת טעם נוסף, שהיה לידנו, אבל לא תמיד ידענו לתת לו שם..

  2. כתבת מקסים, ולי היה העונג להכיר ולהתענג על הילד המקסים והמיוחד הזה, שעד היום לא שוכח לי חסד נעורים, ובתור אוהדת כדורגל העונג מרגש שבעתיים!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s