אלף בוקר

כל אחד בקיבוץ מכיר את ארגזי ה"אלף בוקר". כשיוצאים לטיולים (כן כן, עדיין), כותבים על ארגזי הקרטון/ארגזי תנובה בטוש עבה לאיזו ארוחה מיועדים הדברים שבארגז. כך יוצא שהמדריך של הטיול / המטפלת היו צועקים לנו "תורידו מהאוטובוס רק את הארגז של האלף בוקר!" מובן שעניין זה דרש מיומנות קיבוצית מכובדת: להבין מה זה האלף. אם במקרה אתה ילד שהגיע מהעיר (רחמנא ליצלן), או אורח של אחד הילדים (ושרדת את הכניסה הבלתי אפשרית לקבוצתנו הסגורה), אין שום סיכוי שתוכל לרוץ למשמע הוראות המטפלת בלי לשאול את אחד הילדים שלידך. אנחנו פשוט קיבלנו את ההבנה הזו בגנים – אלף = א' = ארוחת. מעתה אמור א' בוקר ולא ארוחת בוקר, א' צהריים ולא ארוחת צהריים, כי לחסוך זה חשוב, וכמה שפחות אותיות יותר טוב.

מיומנות נוספת שנדרשה באחד הטיולים, היתה לקרוא בלי ניקוד. אָלף בוקר ולא אֶלף בוקר, אחרת, אתה לא מבין מה אותה מטפלת עצבנית רוצה ממך שניה אחרי שסיימת לשתות את הקפה השחור והמרמתוק שבושל על מדורה בתוך פחית 9 ליטר של חמוצים, שלקחו מהמפעל. רק מה שלא ברור, זה למה כתבו על הארגזים "אלף בוקר" ולא "א' בוקר", איפה בדיוק החסכון פה?? כנראה ניסו לבלבל אותנו, או לבדוק אם אנחנו כבר מוכנים לקרוא בלי ניקוד. כשאתה בקיבוץ, כל הזמן בודקים אותך.

אתמול, הכוכבים, העולם ובוראו וכמובן הילדים שלי (שגם הם בוראי עולם מסוג מסוים) החליטו לבדוק אותי גם.

הכוכבים גרמו לי לשכוח להכין משהו למפגש האלף בוקר שקבענו (חברות מסדר אלילות הקיטורים) בערב שלפני המפגש.  בורא עולם (שאחראי על כבד את אביך, את אמך ואת אחותך הקטנה) גרם לי להביא את אחותי לרכבת בלילה שלפני, ככה ששכחתי לעשות קניות בסופר שפתוח עד מאוחר ואפילו עגבניה לא היתה לי בבית. ילדי גרמו לי להבין שחופש גדול זה לא מה שחשבתי, ושהקייטנה שהקיבוץ סידר להם (ברוך בורא הקיבוץ השיתופי!) היא המלצה בלבד, שהם ממש (אבל ממש!) לא חיייבים ללכת ואם היו לי תכניות אחרות, שאני אפנה לכוכבים, לבורא עולם או לאחראי על החופש בקיבוץ (שבזמנים אלה הם באותה דרגה) ושהעיקר שאהיה איתם בבית. בורא עולם גם סידר תזמון מדוייק, כך שבדיוק כשחזרתי מחיפה מוקדם בבוקר (אני לא יכולה לגלות מה עשיתי שם), האוטו שנסע אחרי היה של אחי שהביא את ילדיו לקיבוץ להנות קצת מחום השמש שחסר להם שם בדרום לבנון בואכה שלומי. ואם כבר קיבוץ, אז למה לא אלי? יאללה, בואו.

כל אלה ועוד, גרמו למפגש האלף בוקר לעבור מהקיבוץ השכן, מביתה החדש והמקסים של סופי אלת המערכת, שבכלל רצינו לראות אותו ולהתפעל כולנו יחדיו ופה אחד (מלא באוכל), לעבור בפרץ ספונטניות (לא שלי, של אשת אל המטבח, שהיא האמרגנית ואני מסכימה לכל מה שהיא אומרת, בעיקר כי היא צודקת) לביתי. הגעתי הביתה בדיוק רבע שעה לפני ששאר האלילות הגיעו,  מהר מהר התחלתי להכין משהו שיראה כאילו חשבתי עליו מראש, פיזרתי דברים על המדפים במקרר שיראה כאילו הוא מלא , אם במקרה מישהי תחפש משהו שם, ערכתי את השולחן בעזרת הילדים (כלומר, בעזרת זה שהם התפזרו בחדרי הבית ולא הפריעו לי)  וסידרתי את הסלון מהר מהר, תוך כדי זעקות בסגנון "ילדיםםםםםםםםםםםם, קחו את הדברים שלכם מפה כבררררררררררררררר" (אם הם כבר מתפזרים לחדרים שיעשו את זה ביעילות).

כעבור רבע שעה החלו להכנס בנות המסדר, שהוזהרו בטלפון מראש שהבית לא סודר לפי דרישות המניפסט הפולני ושהוא כולל ארבעה ילדים במצבי צבירה שונים. מכיוון שכולן קודם כל אלילות, הן קיבלו את הבעיה בסבר פנים יפות ובסבלנות של מורות בחופשה ובנוסף, וזה מה שיפה בעיני כל פעם מחדש, כל אחת הביא מטעמים מעשה ידיה להתפאר, ותאמינו לי היה במה להתפאר! כלכך דאגתי מזה שלא היתה לי עגבניה אחת בבית, כך שלא התכוננתי לכך ששולחן הענק התמלא בכל טוב – סלטים, לחמניות, פשטידה (לא חלבית!!!) גבינות והמולה נעימה שממש התגעגעתי אליה…

אחרי שלוש שעות סיכמנו את האלף בוקר באומרנו שהיה כלכך כיף, שחייבים לחזור על זה שוב. מצידי שזה יהפוך לאֶלֶף בוקר… ויפה שעה אחת קודם.

לפניכם מה שהונח על שולחננו, כי טוב מראה עיניים אבל הכי טוב להכין ולאכול…

לחמניות כל טוב (עוד לפני שהן הגיעו לשולחן הבת שלי כבר אכלה שתיים)

לחמניות עשבי תיבול חטיפיות, תיזהרו זה ממכר

סלט ירקות, כי חייבים לעשות משהו בריא אחד ביום

שבלולי גבינה וזיתים מבצק מלאווח, כי אי אפשר עם כל הבריאות הזו

סלט נבטוטים, לימון וכמון, ותודה לאל שלפחות נבטוטים היו לי במקרר

פשטידת קישואים שאלוהים יעזור, כמה שהיא טעימה

גבינות קיבוציות ותנובתיות (היו גם ביצים קשות, אבל יש גבול למצלמה שלי)

ולקפה, הפיה הטובה הביאה את גלילות התמרים והאגוזים שלה, תשמעו אין דברים כאלה. בעיקר כי גמרנו אותם ממש מהר והם באמת אינם!

ולא תאמינו, הצלחתי לסחוט מהאלות את המתכונים… מה אני לא אעשה בשבילכם (ובשבילי, כדי שאוכל לשחזר את ההצלחה)

לחמניות עשבי תיבול (זה בגרמים כי זה מתכון של אל המטבח, וככה זה אצל מקצוענים)

  • 500 גר' קמח
  • 25 גר' סוכר
  • 10 גר' מלח
  • 40 גר' שמן זית / אחר
  • 25 גר' שמרים
  • 250 גר' מים
  • חופן עשבי תיבול

לערבב הכל חוץ משמרים, מים ועשבי תיבול. להוסיף שמרים, לערבב שוב, להוסיף את המים וליצור בצק חלק ולא דביק. להוסיף את עשבי התיבול.

להתפיח 20 דקות, ללוש שוב ולהתפיח עוד 20 דקות.

ליצור כדורים קטנים (בגודל אגרוף בערך), לחתוך בכל כדור איקס עם סכין, לקשט על ה X עם מה שרוצים – שומשום, גרעיני חמניו, מעט מלח גס..

לאפות ב 180 מעלות עד לגוון זהוב והטוסיק חום (ככה אל המטבח כתב! טוסיק חום!)

לחמניות כל טוב (וככה כתבה הפיה הטובה):

לחמניות שטעמתי פעם, בקיבוץ, והיה להם טעם של בריא וריח נפלא.. מאז – כשרוצים לפנק בארוחת בוקר מיוחדת – זו אופציה נפלאה..

  • 30 גרם שמרים (כף שמרים יבשים)
  • 1 כוס מים פושרים
  • 1/4 כוס סוכר

*להמיס יחד ולהוסיף:

  • 100 גרם חמאה/ מרגרינה מומסת ומקוררת
  • 1/2 כוס (ופחות) שמן זית
  • 3 ביצים
  • 1 וחצי כפיות מלח (אפשר להוריד מלח ולהוסיף סוכר, לפי הרצון)
  • 2-3 כוסות קמח לבן
  • 1/2  כוס קמח מלא
  • 1/2 כוס קמח שיפון
  • 1/2 כוס קוואקר
  • 1/2 כוס סובין
  • אפשרי להוסיף: נבט חיטה, גרעיני חמניות, גרעיני דלעת, שומשום, בורגול לא מבושל, חיטה מלאה מושרית וכו'..

ללוש יחד כחמש דקות (במידת הצורך – להוסיף עוד קמח לבן). להתפיח שעה וחצי. ליצור
לחמניות. להתפיח עוד חצי שעה. לאפות בחום בינוני, עד שהתחתית זהובה ואם דופקים עליה שומעים קול חלול (פיה טובה, זה כמו שהיינו דופקים על הראש לראות אם יש שכל או שהראש חלול?…)

סלט נבטוטים לימון וכמון

2 קופסאות קטנות נבטוטים (נדמה לי שבקופסה אחת יש 250 גר'), שבושלו עד רתיחה + 10 דקות נוספות על אש קטנה.

מוסיפים להם 2 קוביות קפואות מיץ לימון (ומי שלא מחזיק את זה בפריזר, כי אח שלו לא הביא לו 40 לימונים לעשות מקליפותיהם לימונצ'לו, שישים פשוט 2-3 כפות מיץ לימון), פלפל שחור, כפית מלח וכפית גדושה כמון.

פשטידת קישואים (הכינה – אלת המערכת לפי המתכון של קובי בר עם תיקונים):

  • 5 קישואים גדולים קלופים ומגוררים גס
  • 3 בצלים גדולים קצוצים
  • כוס וחצי קמח תופח
  • 4 כפות שמן (במקור 1/2 כוס)
  • 4 ביצים
  • 1 כף אבקת מרק עוף
  • מלח, פלפל

לסחוט את הקישואים היטב. להוסיף את כל השאר. מערבבים, מכניסים לתבנית משומנת, אופים ב 180 מעלות כשעה. ואלת המערכת מוסיפה – מי שלא מפחד מחלב וזה לא עושה לו כלום (את רומזת למשהו???), זה מאד טעים עם שמנת חמוצה.

שבלולי גבינה וזיתים בבצק מלאווח (כבר פורסם פה,מלית שונה)

  • 4 עלי בצק מלאווח מופשרים 10 דקות מחוץ לפריזר
  • מלית: גבינה לבנה עם זיתים של תנובה, או גבינה לבנה בכל טעם ותבלין אחר, או קוטג', או גבינת עיזים…)
  • מלח גס.

מרדדים כל עלה מלאווח לעלה דק ורבוע ככל הניתן, מורחים את המלית,  מפזרים למעלה מעט מלח גס ומגלגלים. חותכים את ה"נקניק" שהתקבל לפרוסות בעובי כסנטימטר ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים 25-30 דקות בחום בינוני.

גלילות תמרים ואגוזים של פיות טובות

  • 1 חבילה תמרים מגולענים
  • 250 גרם אגוזים
  • 250 גרם אגוזי לוז
  • 250 גרם שקדים

לקלות בתנור חם (חום בינוני) עד רבע שעה את האגוזים והשקדים (לשים לב שלא נשרף).

לרכך במיקרו את התמרים. (הפיה טוענת שאין צורך, אפשר פשוט לשים ככה עם האגוזים).

מערבבים תמרים עם האגוזים, יוצרים גליל. ניתן לצפות את הגליל בשומשום. עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקפיא.

פורסים דק עם סכין חד לפני ההגשה.

***********************************************************************************

תודה לאלות המיסדר כולן, מתי שוב??

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “אלף בוקר

  1. תקשיבי זה כמו להכנס ללונה פארק של טעמים הבלוג שלך רק שבמקום מתקנים [שממילא לא ממש מחבבת } גיליתי מתכונים שווים את צריכה לכתוב בראש הרשימה שווה להכנס כי הכותרת לא מגלה מה מסתתר בפנים …… תודה נב את ממש מצליחה להעביר את חווית הקיבוץ הקסומה דרך האוכל שלך
    נשתמע שבוע קסוום דנית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s