מלפפונים חמוצים בלי שוקולדה

כשהיתי בכתה ח', התגלגל לידי הספר "מלפפונים חמוצים עם שוקולדה". קראתי אותו בהסתר (כלומר, הסתר מאח שלי הגדול, כי היו שם כל מיני דברים של בנות!)
לאחר שקראתי את הספר, שהשפיע עלי קשות, החלטתי לבדוק מספר נושאים מתוכו. למדתי איך לריב עם ההורים בלי שהם ישימו לב, איך להתאהב במישהו ממש בקלות (א' יקר, אני מתנצלת, נראה שמיררתי את חייך), איך נמלטים משיעור בבית הספר (את זה למדתי תיאורטית, עד היום לא ניסיתי את זה, בכל זאת יש לי אמא מורה) ואפילו הבנתי שיש עוד בנות שמקבלות מחזור חוץ מאלה שאיתי בבית ילדים. לארגן בריחה מהבית ניסיתי 4 שנים כבר לפני זה (מי שלא קרא את הסיפור המותח, מוזמן לכאן), כך שסטפאני לא חידשה לי כאן.

החלטתי לבדוק גם את השפעתו של הספר בתחום הקולינרי (אחרי קערת שמנת מתוקה עם המון סוכר מעורבבת עם ממרח אנשובי משפופרת מתכת צהובה שאכלנו כבר בארוחת הארבע בגן אורן, היתי ספקנית באשר ליכולתה של סטפאני ללמד אותי חידושים בקולינריה).

לאמא שלי על החלון היתה בד"כ צנצנת עם מלפפונים חמוצים תוצרת בית, בעיקר בעונה הזו של השנה. אלה היו המלפפונים האהובים עלי ביותר, אפילו יותר מאלה מקופסת השימורים (שבכל טיול היתי מחסלת יחד עם קופסה של "ממרח כבד צמחי", מאכל השמור לקיבוצניקים ויוצאי חוגי סיור של החברה להגנת הטבע בלבד). גם המלפפונים החמוצים של סבתא היו מצוינים, אבל היא תמיד הכניסה אותם למקרר מוקדם מדי, כך שהם נשארו עוד ירוקים וטריים למדי והשום שלידם היה כל כך חריף שהיה יוצא לי עשן מהאוזניים.

בארון הימני למעלה, בפינה, היה המחבוא של השוקולד. כולם ידעו על המחבוא, אבל בכל זאת השוקולד התחבא שם ממש טוב. לקחתי לי 2 קוביות ומלפפון אחד מהצנצנת, נתתי ביס מזה וביס מההוא והבנתי כמה דברים.

1. המצאות קולינריות מתקופת הגן הרבה יותר טעימות מהמצאות של איזו אמריקאית אחת, גם אם היא ממש טובה בלברוח מהבית.

2. לא צריך להאמין לכל מה שכתוב בספרים (אני גם לא בטוחה שהיה כלבלב בשם פלוטו בקיבוץ מגידו, אבל צריך לבדוק את זה).

3. הטעם החמוץ הוא עדיין האהוב עלי, ואם הוא משולב במלפפונים, שום ושמיר ליד…אי אי אי, אין טוב מזה.

לכבוד הספר, שאני מתכוונת לקנות לבת המתבגרת-במהירות-שאלוהים-ישמור שלי (לא כדי שהיא תברח מהבית, חלילה, אלא כדי שהיא תבין שהכל בסדר איתה גם כשלא הכל בסדר איתה ושככה זה בגיל ההתבגרות המעפן הזה, שהוא כנראה חובה בכל בית, כמו תנ"ך וספות בסלון), הכנתי מלפפונים חמוצים.

הם יצאו לי כלכך טעימים שהכנתי גם ירקות חמוצים אחרים, מכל מה שהיה לי במקרר. והיה לי. ברוך בורא פולניות.

מלפפונים / ירקות חמוצים

  • מלפפונים קטנים / ירקות קשים אחרים – קולרבי, גזר, כרוב, כרובית, סלרי. שטופים ונקיים.
  • פלפל אחד חריף (אם רוצים. פה לא מסכימים לי)
  • גרגרי פלפל אנגלי שלם (לא היו לי, אל תגלו)
  • שיני שום שלמות – בנדיבות
  • גבעולי שמיר
  • לימונים פרוסים
  • חומץ
  • מים רתוחים מקוררים מעט
  • מלח
  • צנצנת גדולה מעוקרת (ע"י מים רותחים)
  1. מניחים שכבות של גבעולי שמיר, שיני שום, מלפפונים / ירקות ופרוסות לימון (אני משתמשת בשני לימונים על צנצנת גדולה).
  2. כשהצנצנת מלאה מלאה, מוסיפים את המים והמלח כך: ממיסים בכוס מים שלמה 1 כפית מלח עד שנמס לגמרי ושופכים לצנצנת. כך עושים כוס אחרי כוס.. עד שהצנצנת כמעט מלאה. סופרים כמה כוסות שמנו. על כל 5 כוסות מים אני שמה כף וחצי עד 2 כפות חומץ (משהו כמו 4 כפות חומץ ל 2 ליטר מים).
  3. שמים למעלה עד גבעולי שמיר ועוד מים, אפשר גם לחתום את הצנצנת במעט שמן זית איכותי.
  4. סוגרים היטב ושמים במקום בלי שמש ישירה, אחרת הירקות מתרככים יתר על המידה ואף תוססים. איכס.
  5. לאחר יומיים (במזג האוויר הנוכחי), החמוצים כבר חמוצים ואפשר להכניס למקרר. בחורף לוקח יותר זמן.

ועכשיו לירקות האחרים:

אני מאחלת לכולנו גיל התבגרות נעים, ומציעה מבצע חדש לרשתות סטימצקי וצומת ספרים – כל הקונה לילדיו את הספר "מלפפונים חמוצים עם שוקולדה" או ספרי התבגרות אחרים, יקבל במתנה שכפ"צ, מחסום לפה ושבוע נופש ב"מצפה הימים". ליתר בטחון, שאם המתבגרים לא יברחו מהבית, אנחנו כן!

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מלפפונים חמוצים בלי שוקולדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s