הטוסטים של שבת בבוקר

פעם פעם, היה בוקר שבת.

זה קורה כל שבוע, אני יודעת, אבל בוקר שבת של פעם היה מיוחד.

אחרי מספר שנים בלינה משותפת, כשהקיבוץ הבין שהרעיון של לינה משפחתית יכול לשפר את מצב הרוח של העם, חזרנו לישון בבתי ההורים. האמת היא שההורים שלנו עוד הרבה לפני כן התעלמו מהוראות המערכת, האח הגדול והמזכיר הקטן ולקחו אותנו בכל יום שישי לישון בבית. כן, זה נגד את הוראות המוסדות והסוציאליזם הקיבוצי אבל אם אתם לא תגלו, גם אני לא אספר לאף אחד. מאוחר יותר, כשהיתי בכתה ג' וכשעוד הינו רק 3 אחים, עברה באסיפת הקיבוץ ההחלטה ההסטורית וההורים קיבלו בחזרה את הפקדון – ולא רק בשבתות.

אמנם החליטו על לינה משפחתית, אבל ההערכות לזה מבחינת הדיור לקחה עוד כמה שנים, וכך יצא שישנו שלושתנו במיטת קומותיים (ומי שזה לא נראה לו הגיוני – צודק), המטבח היה קטן והסלון, אחרי ששלושתנו שהינו בו פחות משעה, נראה כמו אחרי הכור האטומי בפוקושימה – עוד שניה מתפוצץ.

אבל עם כל הצפיפות, לא היה כיף גדול מזה (מלבד העובדה שבזמן זה עוד לא היתה לי אחות, ועד שהוכחתי שאין לי אחות היא כבר נולדה והכיף היה מושלם).

לינה משותפת או לינה משפחתית, השבת תמיד היתה גולת הכותרת של השבוע.
היינו מתעוררים לרעש מיוחד, של קפיץ שקופץ מדי כמה דקות ולריח של שבת, וכשהלכנו סומים למחצה בעקבות הריח גילינו ערימה כזו של טוסטים על מגש גדול של חדר האוכל (רק המגש היה משם, הטוסטים לא!).
ליד הטוסטים היו אפשרויות שונות למריחה על הטוסט. בשנים הראשונות זה היה דבש וגבינה לבנה. קודם מורחים את הדבש, ועליו בשכבה אחידה גבינה לבנה. כן, ביחד. היו אפשרויות נוספות, אבל מי זוכר אותן כשיש את הצהוב-לבן המעלף הזה?

פעם בחודש אבא ואמא היום הולכים לעשות תורנות בוקר שבת במטבח של חדר האוכל. התורנות היתה כוללת הכנת ארוחת הצהריים של אותה השבת. כמובן שאלה השבתות שהיו הכי שוות, כי אבא שלי היה עושה את כדורי הבשר הכי טעימים ואמא שלי היתה עושה עם  סבתא שולה את החצילים עם הרוטב האדום, הכי טעימים בעולם, שהיו רק בשבתות שהצוות הזה היה עובד. לתורנות היו הולכים ביחד ב 5 וחצי בבוקר, וכשהיו חוזרים אנחנו בדיוק היינו מתעוררים, ואז לריח של הטוסטים היה נלווה הריח של העבודה שלהם במטבח…

מאוחר יותר בהסטוריה התורנויות אמנם המשיכו, אך הופיעה ה"ממרחית" של עלית. זה היה ממרח לבן, טעים בטירוף, בעיקר על החלק השרוף יותר של הטוסט (הטוסטר לא היה מוציא טוסטים אחידים…זה היה כמעט שרוף בקצה אחד ושחום וחצי בקצה השני) ולשמחה לא היה גבול, גם לא לטוסטים. זה היה מדהים איך הערימה היתה כמעט נגמרת ואז אמא או אבא היו מופיעים עם עוד ערימה. כבר אז ידעתי שהם קוסמים.

לממרחית הזו היה טעם אגוזי כזה, טעם לבן, מתוק שבלתי אפשרי לעמוד בפניו. אני חושבת שהתחלתי לחכות לבקרי שבת לא כדי להיות עם ההורים, לא כדי לצאת לטיולים בכרמל ולא כדי ללכת לבריכה של הקיבוץ (בשעה 10:00 בדיוק בעץ הימני, הפיקה הכחול זה שלנו), אלא כדי לטעום את הממרחית על הטוסט. לא עלה בדעתי שזה אפשרי גם בימים אחרים.

חלפו השנים, המציאו את הקורנפלקס והסלט, הטוסטים נעלמו ויחד איתם הממרחית המתוקה והטובה.
מסתבר… שהיא בכלל לא נעלמה, היא נמצאת עוד מאז על מדפי הסופרים, שינו לה קצת את האריזה אבל היא חיה, בועטת ונושמת. בסיבוב האחרון בכלבו של הקיבוץ היא אפילו נכנסה לי לסל והחלטתי שהיא תתמרח לה על הגלילות הבאות שאעשה, וזה אכן מה שקרה היום.

הכנתי גלילות מבצק הביסקוויט שקצת השתנה לו, עם שלושה מילויים שונים.

בצק ביסקוויט לגלילות (שטרודלים, נו..), קצת שונה

  • 3 כוסות קמח
  • 3/4 כוס אבקת סוכר
  • 200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 1 גביע שמנת חמוצה
  • 1/2 כפית אבקת אפיה

להכניס הכל למעבד מזון, להפעיל וליצור גוש בצק חביב ומגניב. אפשר להוסיף עוד קצת קמח אם צריך (עד 1/2 כוס).

לתת לבצק לנוח חצי שעה.

לחלק לכדורים (לי יצאו 6), לרדד לעלים ולמלא באחד המילויים שתבחרו…. לאפות 25 דקות ב- 180 מעלות (או עד שהגלילות מזהיבות כראוי). לפזר אבקת סוכר מלמעלה.

מילוי ממרחית (ממרחלב קוראים לזה היום) ואגוזי מלך:

מילוי קונפיטורת תות, תערובת שומשום וקוקוס (100 גר' מכל אחד, 3 כפות סוכר, מכניסים לצנצנת נקייה, מערבבים ומפזרים מעט על הריבה, שומרים במקרר את השאר לגלילות הבאות) ותוספת שורת אגוזי מלך.

מילוי טחינה גולמית, סילאן ושערות חלבה (לא לשים הרבה סילאן, הוא נוזל חופשי מהגלילות..)

וזה עוד לא הכל.

על הפלאפל של יום חמישי עוד יסופר פה (מילה שלי, מילה כתובה אפילו), אבל היום, כשקראתי פטנט נפלא להכנת עוגיות שוות בגודלן, ביקשתי מאמא שלי את המכשיר הקטן שיש לה להכנת פלאפל.. זה אכן יוצר עוגיות שוות בגודלן.

העוגיות עצמן נפלאות, פריכות וריחניות מהחוואיג' שהוספתי להן, הן עשויות מקמח מלא ונמסות בפה. מזל שביקרנו בחוות התבלינים בשבוע שעבר וחידשנו את מלאי התבלינים שלנו….

רעיון המתכון (עם קצת שינויים שלי) והרעיון של מכשיר הפלאפל של אורן גולדפינגר

עוגיות קמח מלא, קוקוס וחוואיג'

  • 1 וחצי כוסות קמח מלא
  • 2 כפיות חוואיג' לעוגיות (לא לקפה, לא למרק – לעוגיות!)
  • 1/2 כוס קוקוס טחון
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • 1/2 כפית מלח
  • 3/4 כוס שמן קנולה
  • 3/4 כוס סוכר חום
  • 1 ביצה

אם יש צורך, מוסיפים עוד 2 כפות מים קרים לבצק אחיד.

מערבבים הכל יחד, יוצרים כדורים קטנים ביד, עם 2 כפיות או בעזרת מכשיר הפלאפל. מניחים בתבנית במרווחים של 2-3 ס"מ ואופים כ- 12 דקות ב 180 מעלות.

מכשיר לפלאפל, 15 ש"ח בכל חנות פיצ'פקס, וכאן הוא נח על ערימת חוואיג'

הבצק:

דוחסים למכשיר הפלאפל כמות קטנה (זה בערך כפית):

לוחצים על הצ'ופצ'יק כדי להוציא את העוגיה המעוצבת:

דוגמנית:

דוגמניות לפני התצוגה:

מוכנות:

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “הטוסטים של שבת בבוקר

  1. איפה אני הייתי כשכל זה קרה?? (העוגיות, והסיפורים)

    הצילומים מעוררים תאבון!!
    אבל האמת היא שבכל פעם אני מחכה לסיפורים…

    • את בדיוק היית בגודל של כפית וחצי 🙂
      ודרך אגב, לדעתי אחרי שנולדת אמא הפסיקה לעשות תורנויות מטבח ורק אבא המשיך
      אבל אנחנו פה מבטיחים לך שכשתבואי תקבלי גם עוגיות וגם טוסטים עם ממרחית!!!

  2. זהו החלטתי לעבור לגור איתך, מה יש?
    זה נראה טעים להפליא ממש מגרה אהבתי את המילויים, למה זה נקרא בצק ביסקוויט?
    ורק רציתי להגיד שאין אין אין כמו להתעורר בבוקר והילדים איתך בבית אחרי ששתיים היו בלינה המשותפת באה גוגי שלי שאוכל לחוות גם אחרת, תודה לך על הרשימה.

    • את מוזמנת (אבל אצלנו קמים ממש מוקדם:) )
      זה נקרא בצק ביסקוויט כי הוא יוצא פריך כזה ומתפצפץ כמו ביסקוויט…
      ואכן, אין כמו להתעורר בבוקר כששניהם בבית, תענוג גדול!

  3. לכן בנותי…
    עטר,וכשבקשת אתמול את "הפלפליה" ,חיכיתי בכליון עיניים לקרוא את הסיפורים שמאחורי, והבוקר כשקראתי את דבריך המתוארים באהבה, מתחזק הפסוק(בשינוי קל) כשזורעים קוצרים ברינה…,

    יערי , עטר מעוררת נשכחות, ואני שמחה להעלאת הזכרונות הנ"ל ולהכנסתך בסוד העניינים.

  4. גם אצלנו הזכרונות דומים – כיף כל כך… עד היום מצטרפים לאמאבא לפעמים בשבת בבוקר … אושר גדול לקרוא את הבלוג!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s