ספלולית (או: רגע של עברית)

מי לא מכיר את הספר "עוגות יום הולדת"? (טוב, מי שלא מכיר שלא יצעק עכשיו "אני!" כי זו שאלה רטורית כזאת).

הספר יצא בשנת 1983 והגיע לבית הורי כמה שנים לאחר מכן, כשהוא מביא עימו את המראות הנפלאים של עוגות יום הולדת מקושטות בקצת יותר מקרם שוקולד וסוכריות צבעוניות, ואפילו יותר מהשדרוג של קצפת וצבע מאכל, שפגשנו לראשונה בגן, כשנעמי הגננת עשתה דגם מדוייק של ה"עיגול" (אתר הסטורי אצלנו בקיבוץ) ועליו (עשויים מעוגה צבעונית אף הם!) סוס ורוכבו רמה בים. העוגה היתה כה יפה, והסוס נראה כה אמיתי, שהייתי בטוחה שזה הטופ של הטופ של קישוט העוגות.

זה באמת היה הטופ, עד שבא הספר הזה ושבר לי את כל מה שאני יודעת .

יכולתי לשבת ולהסתכל בו ימים על ימים, שעות של דמיונות פרועים (אולי רק פעם אחת, אמא תעשה לי עוגת ברבי? פעם אחת!), מאות אימונים על שיחת הפתיחה שאעשה עם אמא לקראת יום ההולדת, כי הרי ידוע שככל שהעוגה שלך יותר שווה, כך יום ההולדת שלך יותר שווה.

היתה שם בספר עוגה אחת שהיתה חלומו החום (כן! חום!) של כל חובב שוקולד באשר הוא – עוגת "תיבת המטמון", ממנה יוצאים שרשראות סוכריות, מטבעות זהב ושברי שוקולד מסוגים שונים. מה עוד ילד יכול לבקש?? ועוגת פסנתר… ועוגת כלב… להתעלף…

כאן המקום לגילוי נאות: כשהספר הגיע לביתנו כבר היתי בכתה ז' או ח', עוגה מקושטת ליום ההולדת כבר לא היתה כל כך באופנה, אבל הי! בשביל זה המציאו לי אחות קטנה! אז אם לא בשבילי… היתי יושבת שעות ובוחרת את העוגה המתאימה בשבילה…

בפתיחה של הספר כתוב איך לעשות עוגה בסיסית (כזאת שיכולה להחזיק קרמים וקומות), כיצד עושים ציפוי צבעוני לעוגה (מהקצפת חמאה ואבקת סוכר. איכססססססססססססס), איך גוזרים מרשמלו (אין לי מילים לסוגריים האלה) וגם מהן עוגיות קאפ-קייקס. כן כן, ככה היה כתוב. הנה, תראו:

בתור מי שגדלה בבית שקידש את העברית (לאבא שלי לא אומרים "ביי" אלא "להתראות" אבל על כך ברשומה אחרת), צרם לי מאד לעין עניין הקאפ-קייקס. בספר הזה תרגמו הכל, אפילו את סוכריות הליקוריץ כתבו בשפה ירושלמית מקומית וקראו להם "במבליק" או "סוכריות סוס". ורק הקאפ קייקס נשארו קאפ קייקס.

ידעתי ש"קאפ" זה שוטר וש"קייק"זה עוגה, אבל זה לא נשמע לי כלכך הגיוני, כי לא היה קשר בין המשטרה לתמונות שהופיעו לצד המתכון. אחר כך הבנתי שקוראים להן ככה כי הן נאפות בתוך עטרות נייר (מנג'טים, נו, מנג'טים) ושהן בצורה של ספל.

אמרתי לעצמי שזו ההזדמנות להוכיח את עצמי לעולם ולהמציא להן שם עברי חדש, משהו שאפילו אבי ואב"י (אליעזר בן יהודה) לא היו חושבים עליו. אימצתי את מוחי. ועוד קצת. ויצאה לי המילה – "ספלולית". נו, מלשון ספל. יש ספלול, שזה הבית של הבלוט (הזרע של האלון, זאת יודע כל מי שנולד למרגלות הכרמל) ויש ספלולית, שהיא העוגה הקטנה החמודה הזו שמקשטים ומעטרים. ספלולית! יש לי עתיד!

מרוב התלהבות מהמילה החדשה, קצת שכחתי ממנה. ולמרות שעברו שנים רבות, ושהכנתי מאז ספלוליות רבות מסוגים שונים, רק היום, בזמן ששחיתי, נזכרתי בספר הזה ובספלולית, המילה שלי (כנראה בלעתי יותר מדי מים, אין לי הסבר אחר להבזק הזכרון).

כשהגעתי הביתה מהבריכה, חיפשתי מתכון קליל כזה כי רציתי להביא לאחותי ששוב עובדת היום, ומצאתי, כמובן, בבלוג "פשוט מבשלת", שם הן נקראות מיני עוגות. אבל לא… אף אחד לא ישבור אותי. הזכרון שב אלי ואלה ספלוליות.

אז קבלו: ספלוליות שוקולד קלילות, ולפי הפנים של אחותי ושל כמה מהעובדים האחרים – גם מאד טעימות. 4 מצרכים בלבד, כף אחת, קערה אחת, אחד אלוהינו ו..קדימה לעבודה. אפשר להקטין כמויות בחצי.

ספלוליות שוקולד

  • 1 כוס ממרח נוטלה או ממרח שוקולד עלית (300 גרם בערך)
  • 2 ביצים מס' 1
  • 10 כפות קמח
  • שוקולד צ'יפס לקישוט (או אגוזים, או מה שבא)
עדכון לכמויות 31.5.11
כדי לא להתחיל למדוד ממרח שוקולד בכוסות, קבלו כמויות שפויות יותר:
  • 500 גר' (קופסה רגילה) ממרח שוקולד
  • 4 ביצים
  • 3/4 1 כוסות קמח
עכשיו תמשיכו לפי ההוראות 🙂
  1. מערבבים היטב ביצים + ממרח שוקולד. זה קצת קשה בהתחלה אבל אחרי דקה התערובת נהיית דלילה יותר.
  2. מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד לתערובת אחידה.
  3. יוצקים לתוך תבנית שקעים מתאימה (תבנית מאפינס, אבל אנחנו כבר יודעים איך קוראים לה..)
  4. מפזרים מעל מעט שוקולד צ'יפס חום או לבן, או אגוזים או מה שבא.
  5. מכניסים לתנור חם (175 מעלות) ל 10-15 דקות (אני היתי צריכה 15).
  6. מקררים מעט ומוציאים מהשקעים.

כמו ב"שומרי משקל" רק יותר טעים – לפני:

אחרי:

סיפלול נעים לכם!

ונעמי הגננת – העוגה שלך עדיין הטופ!

Advertisements

9 מחשבות על “ספלולית (או: רגע של עברית)

  1. היה טעיםםםםםם מאווווווווד
    כולנו התענגנו….
    [כששלי עוד היה חם חשבתי שזה הדבר הטוב ביותר בעולם]

    • נראה לי שריבת חלב היא קצת יותר דלילה, אז אולי צריך יותר קמח. אני חשבתי גם על חמאת בוטנים, כי כבר יש לי מתכון דומה, אין סיבה שזה לא יעבוד עם האופציות האלה…

      • בחמאת בוטנים יש יותר שומן מאשר בשוקולד למריחה, אז לא נראה לי שזה בעיה.
        בריבת חלב, לעומת זאת… יש הרבה פחות, אז השאלה אם זה באמת יחזיק…

  2. סליחה על הבורות, איך את מודדת כוס של ממרח?
    יש משקל או משהו??
    אחרת רק מההעברות וההידבקות, הלכה חצי כוס?

    • אז ככה, יש כמה אפשרויות:
      אפשר לשמן מעט את הכוס ולהכניס את הממרח אליה, הוא יצא די בקלות אחר כך (זה טיפ שטוב גם למדידת דבש..)
      אבל האמת היא שמדדתי ושקלתי וזה בערך 125 גר' (חצי קופסת ממרח שוקולד פרה של עלית).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s