ריח של קפה

אתמול היה יום העליה על הקרקע של הקיבוץ, או בשפתנו – חג המשק.

לא יודעת אם זה שיצא לנו חג המשק על יום הקדיש הכללי, ועל יום הולדתו של המשורר הלאומי ביאליק אומר משהו, אבל אם אנחנו עד היום מחזיקים מעמד, אולי זה כי לא זכינו באור מן ההפקר.

כשהילדים שלי היו (כל אחד בתורו) בגן חצב של עופריקי , היה נהוג שלכבוד חג המשק ההורים היו כותבים זכרון אחד מהילדות בקיבוץ. זה כמובן הצריך מאיתנו, ההורים, לסנן היטב היטב את זכרונות הילדות שלנו (שעל חלקם יש מידור יותר גדול משיש על כמה ממבצעי המוסד בגדולים ביותר), לעדן אותם מעט ולכתוב אותם בשפה של ילדים. 5 שנים היו לי ילדים בגן חצב, ו-5 פעמים עמדתי באתגר הזכרונות.

אחד הזכרונות שכתבתי היה על הרופא של הקיבוץ, שהיה רופא במשך כמעט כל תקופת הילדות שלנו – ואתם מוזמנים לקרוא כאן מה כתבתי לילדה שלי כשהיתה בת 4 על אותו רופא, שנדף ממנו תמיד ריח של בייגלה וקפה.

הסיפור על הרופא, עם הריח של בייגלה וקפה. 

פעם, מזמן, כשהיינו ילדים
היו כמו היום עונות שנה, וזמנים שמשתנים
פרחים היו פורחים באביב, ובקיץ צמחו קוצים גדולים
בסתיו היו ציפורים נודדות ובחורף – היו חולים. 

זה היה מתחיל ב"אני לא מרגיש טוב" וממשיך במבטים מרחמים של המטפלת
שהיתה שמה לנו יד על המצח וכל חמש דקות היתה שואלת
"נו, איך אתה מרגיש?" או… "את לא נראית בריאה,
אולי ביחד נלך למרפאה?…" 

אנחנו לא הסכמנו כלכך מהר, כי עמוק פנימה
רצינו ללכת, אבל רק עם אבא או אמא
(כי אמנם גרנו בבית הילדים
אבל כשחולים רוצים רק את ההורים!) 

אז כשאבא-אמא הגיעו נתנו יד בשמחה
הרי לא כל יום מקבלים עוד קצת זמן עם המשפחה
צעדנו למרפאה, משתעלים אך מרוצים
וקיווינו לקבל תרופה כדי להראות לחברים 

במרפאה ישבנו וחיכינו..אולי איזה שעה
ופגשנו אנשים שפוגשים רק במרפאה
אנשים חשובים, אחיות בחלוק לבן
את שולה סבתא של בנימין ואת מימי סבתא של מעין.

בסוף…………….. נפתחה הדלת, נכנסנו אל פרסיקו הרופא
שתמיד היה לו ריח של בייגלה וקפה
(נכון שזה מוזר? קפה שותים עם עוגה, לא עם משהו מלוח
ואם כבר בייגלה – אז רק עם תפוח!)

פרסיקו הרופא היה איש מאד גבוה
הוא היה בודק ת'אוזניים ומסתכל גם בלוע
לוע זה מקום שרק רופאים יודעים עליו, נכון?
רוב האנשים פשוט קוראים לו "גרון" 

לפרסיקו היה מין פנס כזה על הראש
וכשהיה מתקרב אלינו, התחלנו לחשוש
שרק לא יגיד לעשות "אהההההה"
ויכניס את המקל האיום והנורא!!! 

נו, וכשהכל עבר הוא היה אומר "יפה"
ושוב מחייך עם ריח של בייגלה וקפה
היה כותב איזו תרופה לקחת, במין כתב כזה עקום
כתב של רופאים שלא מבינים ממנו כלום 

והיינו יוצאים מרוצים, מחייכים וגאים
יהיה לנו על מה לספר בבית הילדים
וכשכולם יסתכלו על איך אנחנו ניקח את התרופה יפה
אנחנו נדמיין לנו ריח של בייגלה וקפה!

אז לכבודו (ולכבוד חג המשק ולכבוד הוואדי שזרם לנו באמצע הקיבוץ השבוע ולתפארת מדינת ישראל) עשיתי עכשיו עוגיות קפה (של סיליה ורביבה, שאין כמוהן בעולם בעוגיות עדינות). הריח בבית נהדר והזכרונות עושים את הריח אפילו יותר חזק וטוב.

עוגיות קפה ואגוזי פקאן
(כ- 120 עוגיות די גדולות, אפשר לעשות חצי כמות)

  • 500  גרם קמח לבן
  • 400 גרם חמאה קרה
  • 200 גרם אבקת סוכר (2 שקיות)
  • 1/4 כפית אבקת וניל (למי שיש כזאת)  או פשוט כפית תמצית וניל
  • 1/4 כפית מלח
  • 1 חלמון (מביצה מספר 3)
  • תמצית קפה (5 כפות קפה נמס מגורען מומסות ב-2 כפות מים רותחים)
  • 150 גרם אגוזי פקאן טבעיים, קצוצים גס

לציפוי:

  • 1 חלמון
  • 1 כף חלב
  • 1/2 כוס סוכר דמררה, לפיזור על המשטח
  1. מערבבים במיקסר עם וו גיטרה את החומרים היבשים והחמאה.
  2. מוסיפים חלמון ואת תמצית הקפה ומעבדים לבצק רך וחלק.
  3. מכניסים לכחצי שעה עד שעה למקרר כדי שאפשר יהיה לעשות גלילים בקלות (אפשר 1/4 שעה לפריזר).
  4. מחלקים את הבצק ל 4 חלקים. מכל חלק יוצרים גליל ומקררים עד שמתקשה (בפריזר זה פחות זמן..). לי לא היתה הרבה סבלנות אז אחרי שעה וחצי כבר הוצאתי…
  5. מורחים כל גליל בחלמון המעורבב בחלב, מפזרים סוכר דמררה על המשטח ומצפים את הגליל.
  6. חותכים כל גליל לכ- 30 עוגיות – חותכים כל 7-8 מ"מ ככה לפי העין. מסדרים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, עם רווחים בין העוגיות.
  7. אופים כ 15 דקות ב 160 מעלות.
  8. מצננים מעט ורק אז מוציאים מהתבנית.

הכל מתחיל בכמה חומרים טובים:

התערובת אחרי המיקסר:

יוצרים גלילים, עטפים בניילון נצמד ומקררים:

לאחר הקירור, מצפים גלילים בסוכר דמררה:

פורסים את הגליל לפרוסות:

מאשפזים בתנור:

ו..מוכן!

חג שמח ולילה טוב…

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “ריח של קפה

  1. יקרה, את כרגיל כותבת נפלא! מחכה כבר לראות תמונות (של העוגיות ושל הואדי הזורם. חבל שהיום לא יהיה לך זמן לקנות את הכבל המתאים) וחוץ מזה – איך משיגים היום 400 גרם חמאה?? יש לך קשרים בתנובה?

  2. כנראה יש לכם קשר טוב עם תנובה..
    כבר פיתחתי תיאוריית קונספירציה לגבי המחסור בחמאה (דרך של תנובה להעלות מחירים בפיקוח.. אולי? ). יש מישהו שיכול לתת סיבה יותר טובה למחסור בחמאה מבלי שיהיה מחסור בשמנת מתוקה?
    בכל אופן – מחר, בע"ה, יש לך סוף סוף יום פנוי… מחכה לראות תוצאות (רוצי לקנות את הכבל). אוהבת מאוד,
    לילך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s