הכל בגלל כופתאות גבינה.

כשהיינו ילדים, כל יום שישי היו בחדר האוכל של הקיבוץ כופתאות גבינה. הכופתאה היא בעצם כדור לבן די גדול, עטוף סוכר חום (האמת היא שזה לא היה סוכר חום אלא סוכר עם קינמון, אבל בגיל 5 מי מבדיל), חם ומתוק… היו גם נקניקיות ופסטה אבל מי זוכר את זה, רק הכופתאות נחרטו בזכרון…

החדר אוכל של הקיבוץ שלנו עוד שריר וקיים, מתקיימות בו ארוחות לרוב והכל ממשיך על מי מנוחות. חוץ מארוחות הצהריים של ימי שישי, שנסגרו זה מכבר בגלל חוסר בסועדים… לפי דעתי, פשוט הפסיקו לעשות את כופתאות הגבינה, מה שגרר שביתה איטלקית של הסועדים וסגירת הארוחה סופית.

לפני שבוע, פורסם בבלוג של "CooknBake" מתכון לגומבוץ – כופתאות גבינה הונגריות. מייד ראיתי שאלה ההן שהייתי מכורה להן… והחלטתי שהילדים שלי חייבים להכיר אותן גם! אז יש כאלה שאומרים שהן הנוגריות, שגיא טוען שהן רומניות, ואני טוענת – הן קיבוצניקיות!

יאללה, תתענגו גם:

  • 2 חבילות גבינת טוב טעם
  • 8 כפות סולת
  • 2 ביצים
  • 4-5 כפות סוכר
  • 1 כף תמצית וניל (משובחת, תקנו כבר)
  • קליפת לימון מגורדת (לא שמתי כי לא היה לי לימון אחד לרפואה).

מערבבים את כל החומרים ושמים במקרר למינימום חצי שעה (אני שכחתי את זה שם בלילה). מרתיחים סיר גדול של מים, צרים כדורים קטנים, בגודל של כדור פינג פונג בערך, וכשהמים רותחים מנחיתים את הכדורים בעדינות למים. כשהם צפים (אחרי כשתי דקות), הם מוכנים. מוציאים בעזרת כף מחוררת ומגלגלים בתערובת קינמון וסוכר (על כוס סוכר כ- 2 כפות קינמון). מקררים ושומרים במקרר, אם כי האמת – הכי טעים לאכול את זה חםםםםםםםםםם.

בתאבון!

מבשלים במים רותחים עד שהכופתאות צפות

מוציאים בכף מחוררת:

מתקררות דקה, כדי שאפשר יהיה לגלגל בסוכר+קינמון

ואחרי הגלגול בתערובת, הכל מוכן

Advertisements

מחשבה אחת על “הכל בגלל כופתאות גבינה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s